ספינת הקרב "אושן" (HMS Ocean): טביעתה ליד מיצרי הדרדנלים, 1915

צ'אנקלה אטרקציותספינת הקרב "אושן" (HMS Ocean): טביעתה ליד מיצרי הדרדנלים, 1915

ספינת הקרב "אושן" (HMS Ocean) — ספינת קרב בריטית שטבעה ליד מיצרי הדרדנלים

הספינה "אושן" (HMS Ocean) אינה מבצר אבן או עמודי עמודים עתיקים, אלא ספינת קרב בריטית כבדה מסוג דרידנוט, שנותרה לנצח על קרקעית מפרץ מורטו בכניסה לדארדנלים. ב-18 במרץ 1915, ביום הנורא ביותר עבור הצי המשולב בצ'אנקלה, הספינה עלתה על מוקש וטבעה מול כף אסקחיסארליק, במקום שבו ניצב כיום האנדרטה לזכר הנופלים בצ'אנקלה. ספינת הקרב "אושן" (HMS Ocean) נבנתה בדבונפורט תוך שנתיים וחצי בלבד והושקה ביולי 1898; חמש עשרה שנים לאחר מכן, תותחיה בקוטר 12 אינץ' הרעימו מעל שאט אל-ערב, סואץ והמיצר שהפך לקברה. זהו סיפור על ספינה, שטביעתה הפכה את החוף הטורקי ליד ארנקוי לאחד הדפים הדרמטיים ביותר בהיסטוריה הימית של המאה ה-20.

ההיסטוריה והמקור של ספינת הקרב "אושן" (HMS Ocean)

הספינה השתייכה לסדרת "קנופוס" — שישה ספינות משוריינות שתוכננו על ידי האדמירליות במיוחד עבור המזרח הרחוק. בתחילת המאה ה-20 יפן בנתה במהירות צי משלה, ולונדון נזקקה לסוג ספינות שיוכלו להגיע להונג קונג בכוחות עצמן, ובמקביל לא יפלו בעוצמת האש מה"מג'סטיק" הקודמות. המהנדסים ויתרו על עובי השריון, אך לראשונה בפרקטיקה הבריטית השתמשו בפלדת קרופ המרוכבת ובדודי צינורות מים של בלביל — פשרה שהעניקה תוספת מהירות של שני קשרים מלאים.

הנחת אבן הפינה התקיימה ב-15 בדצמבר 1897 במספנת דבונפורט; ה"אושן" הייתה הספינה המשוריינת הגדולה הראשונה שנבנתה במקום זה. ההשקה ב-5 ביולי 1898 התקיימה בנוכחות לורדי האדמירליות, והשם לספינה ניתן בטקס הטבילה על ידי הנסיכה לואיזה, מרקיזת לורן. הספינה נכנסה לשירות ב-20 בפברואר 1900 בפיקודו של הקפטן אשטון קורזון-האו, ובמרץ כבר החליפה את ה"הוד" בגיברלטר, והצטרפה לצי הים התיכון.

בינואר 1901 הועברה הספינה לתחנה הסינית: במזרח הרחוק השתוללה מרד הבוקסרים. באוקטובר 1902 הגיעה ה"אושן" לפורט-לזרב בקוריאה, נקלעה לטייפון ועברה שיפוצים עד 1903. לאחר כריתת הברית האנגלו-יפנית ב-1902 צמצם האדמירליות את נוכחותה בסין: ב-7 ביוני 1905 יצאה הספינה המשוריינת מהונג קונג יחד עם אחותה ל"סנטוריון", בסינגפור הצטרפו אליהן "אלביון" ו"וונג'נס" מאותו הסוג, וב-2 באוגוסט ארבע הספינות כולן הטילו עוגן בפלימות'.

לאחר מכן באה סדרת אירועים שהייתה מקובלת באותה תקופה: השהייה במילואים בצ'טהאם, חזרה לשירות ב-2 בינואר 1906, שירות בצי התעלה, תיקונים, הים התיכון, המספנה במלטה, התקנת מכשירי בקרת אש. בשנת 1910 כבר נחשב ה"אושן" למיושן והועבר לדיוויזיה ה-4 של צי המטרופולין, ולפני פרוץ המלחמה היה מוצב בפמברוק-דוק כספינה של הצי השלישי.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-14 באוגוסט 1914, הספינה הצטרפה לטייסת הקרב ה-8 של צי התעלה. ב-21 באוגוסט היא נשלחה לקווינסטאון (כיום קוב) באירלנד — כדי לאבטח את הגישה לאוקיינוס האטלנטי ולתמוך בטייסת הסיירות. בספטמבר הגיעו פקודות בזה אחר זה: תחילה להחליף את אחותה "אלביון" באיי הכף הירוק, לאחר מכן במדירה, ואז באיים האזוריים. האיום מצד הטייסת המזרח-אסייתית הגרמנית של אדמירל פון שפיי והסיירת "קניגסברג" אילצו את האדמירליות להפנות את ה"אושן" לתחנת מזרח הודו, שם חיכו לו שיירות עם יחידות הודיות המיועדות למסופוטמיה ולמצרים. אל הספינה הצטרפה הסיירת המשוריינת "מינרווה", ובסתיו 1914 כבר תמכה ה"אושן", כספינת הדגל של הצי במפרץ הפרסי, בפעולות הנחיתה בדלתא של שאט אל-ערב.

ארכיטקטורה ומה לראות

את הספינה עצמה, כמובן, אי אפשר לראות — היא שוכנת על הקרקעית בעומק של כ-40 מטרים ונחשבת לקבר צבאי. אך כדאי לדמיין את "הארכיטקטורה" שלה כדי להבין את ממדי הטרגדיה בדרדנלים. והחשוב ביותר — בחוף ליד אדג'יאבאט נשמר נוף שלם של זיכרון, הקשור פיזית ליומו האחרון של ה"אושן".

גוף הספינה והקליבר הראשי

אורך הספינה לאורך הגוף — 128.47 מטרים, רוחב — 23 מטרים, שוקע — כמעט 8 מטרים. תזוזה מלאה התקרבה ל-14,300 טונות ארוכות. צוות — 682 קצינים ומלחים. הנשק העיקרי — ארבעה תותחים בקוטר 12 אינץ' ובקליבר 35, הממוקמים בשני צריחים עם שני תותחים כל אחד בחרטום ובירכתיים על ברבטים עגולים: פתרון זה איפשר לטעון את התותחים בכל תנוחה של הצריח, אך רק בזווית גובה קבועה.

התותחנות בקליבר בינוני כללה 12 תותחים בקוטר 152 מ"מ באורך 40 קליברים, הממוקמים בקסמות לאורך הדפנות. למאבק נגד ספינות טורפדו נוספו עשרה תותחים בקוטר 12 ליברות וששה תותחים בקוטר 3 ליברות. מתחת לקו המים הוסתרו ארבעה משגרי טורפדו בקוטר 18 אינץ'. חגורת השריון הראשית מפלדת קרופ — 152 מ"מ (במקום 229 מ"מ ב"מג'סטיק"), הצריחים — 254 מ"מ, הברבטים — 305 מ"מ, גשר הפיקוד — 305 מ"מ, שתי קומות שריון בעובי 25 ו-51 מ"מ.

מערכת הנעה

שתי מכונות קיטור בעלות הרחבה משולשת עם שלושה צילינדרים קיבלו קיטור מעשרים דוודים עם צינורות מים של בלוויל — פתרון מהפכני לאותה תקופה. זה איפשר לוותר על מיקום רוחבי של הארובות ולהציב לראשונה את הצינורות לאורך, כפי שנעשה לאחר מכן בכל הספינות המודרניות. מהירות התכנון של 18 קשר ב-13,500 כוחות סוס אינדיקטורים נחשבה למצוינת עבור ספינת שריון מאותו דור.

הקרב האחרון ומקום המוות

ב-18 במרץ 1915 הוביל אדמירל ג'ון דה רובק את הצי המשולב האנגלי-צרפתי, המונה 16 ספינות קרב, אל מיצרי הדרדנלים — הפריצה הגדולה ביותר של המצר הצר בהיסטוריה. ה"אושן" הפליגה בשורה השנייה יחד עם ה"מג'סטיק" ותמכה בשלישייה המובילה — ה"קווין אליזבת", ה"אגממנון" וה"לורד נלסון". בסביבות השעה 14:00, הספינה הצרפתית "בוב" התפוצצה על מוקשים ב"נוסרת" ושקעה תוך שתי דקות, וגרמה למותם של 600 בני אדם. כעבור מספר שעות, "האיירזיסטיבל" התנגשה באותו קו; "אושן" קיבלה פקודה לחלץ את צוותה ולנסות לגרור אותה. תחת אש כבדה מהחוף האירופי נכשלה הגרירה, ובנסיגה "אושן" עצמה התפוצצה על מוקש ליד כף אסקיהיסארליק. המשחתות הספיקו לפנות את הצוות, והספינה הריקה שקעה אט-אט בקרקעית מפרץ מורטו בנקודות הציון 40°01′ צפון, 26°18′ מזרח.

מה לראות היום על החוף

כמה קילומטרים מערבית למקום הטביעה מתנשא אנדרטת צ'אנקלה לזכר הנופלים (Çanakkale Şehitler Abidesi) בגובה 41.7 מטר — האנדרטה הלאומית הראשית של טורקיה, המוקדשת למגיני הדרדנלים. ממרפסת התצפית שלו נשקף נוף נפלא של מפרץ מורטו, וביום בהיר — אפילו האי גוקצ'אדה. בסמוך לו שוכן פארק-מוזיאון סימנה, עם תעלות משוחזרות, בונקרים ופסל של רב-סמל סייט, שהרים לבדו פגז במשקל 276 ק"ג במהלך הקרב ב-18 במרץ 1915. בסמוך נמצאים מבצר רומלי-מג'ידייה, מבצר סדדילבהיר ובתי קברות זיכרון — בריטי, צרפתי, אוסטרלי-ניו זילנדי וטורקי. כל אלה יחד מהווים את הפארק ההיסטורי הלאומי "חצי האי גליל", הפתוח 24 שעות ביממה וניתן לבקר ברוב אתריו ללא תשלום.

עובדות מעניינות ואגדות

  • "אושן" הייתה הספינה המשוריינת הגדולה הראשונה שנבנתה במספנת דבונפורט הממשלתית, ובכך הוכיחה את יכולתם של המספנות הממשלתיות להתחרות בענקיות פרטיות כמו ויקרס וארמסטרונג.
  • בנובמבר 1914, כוח נחיתה בן 600 איש מה"אושן" נכנס למבצר אל-פאוו בפתחו של שאט אל-ערב וכבש אותו ללא ירייה אחת של התנגדות — אירוע זה היה הפרולוג לכל מסע מסופוטמיה.
  • בבוקר ה-18 במרץ 1915 ניסתה ה"אושן" לגרור את ספינת השריון "איירזיסטיבל", שכבר נפגעה ממוקש, אך אש צפופה של סוללות ליד ארנקוי אילצה אותה לוותר על הניסיון לחילוץ; הספינה הספיקה לפנות חלק מצוותה לפני שנפגעה בעצמה ממוקש.
  • ההיסטוריוגרפיה הטורקית מדגישה במיוחד את תפקידו של ספינת המוקשים "נוסרט", שהציבה בחשאי בליל ה-8 במרץ 26 מוקשים באזור מפרץ ארנקוי — קו זה בדיוק הוא שהביא לאובדן ה"אושן", ה"איירזיסטיבל" וה"בוב" הצרפתי. העתק של "נוסרט" ניצב ליד האנדרטה בצ'אנקלה כזיכרון.
  • על פי הגרסה הטורקית, עוד לפני שה"אושן" התפוצצה על מוקש, מערכת ההיגוי שלה נפגעה מפגז ששיגר רב-סמל סייט ממבצר רומלי-מג'ידי – לרגע זה מוקדשים סרטים, ספרי לימוד ושירים; עבור מיליוני טורקים, ה-18 במרץ נותר עד היום יום הניצחון והנופלים בצ'אנקלה.

איך להגיע

נקודת הגישה הקרובה ביותר למקום האסון היא הכפר סדדילבהיר וכף אסקיהיסארליק על הגדה האירופית של המצר, במחוז צ'אנקלה, נפת אג'יאבאט. המסלול הנוח ביותר למטייל דובר הרוסית הוא לטוס לאיסטנבול (שדה התעופה IST או SAW), לנסוע באוטובוס של חברות Metro Turizm, Truva או Kamil Koç לתחנת האוטובוסים של צ'אנקלה (כ-5–6 שעות דרך טקירדאג ומעבורת לפסקה–צ'אנקלה) ומשם — במעבורת דרך המצר לאדג'אבאט (15–20 דקות, יוצאת כל שעה). מאדג'אבאת לאנדרטה ולסדדילבהיר 35 ק"מ בכביש D550 — כ-40 דקות במיניבוס-דולמוש או במונית.

חלופה – טיסה פנימית של Turkish Airlines או AnadoluJet לשדה התעופה של צ'נקלה (CKZ), ולאחר מכן אוטובוס עירוני או מונית למעבורת. לנהגים נוח יותר לנסוע דרך גשר צ'נקלה 1915, שנפתח בשנת 2022: המעבר אורך 6 דקות במקום שעה במעבורת. הנסיעה מהגשר לאנדרטת Shehitler Abidesi אורכת כ-25 דקות.

טיפים למטייל

הזמן הטוב ביותר לטיול הוא אפריל-מאי וספטמבר-אוקטובר: האוויר חם, הרוח מהים מתונה, והמוני טיולי בית הספר עדיין קטנים. ב-18 במרץ מתכנסים אלפי טורקים בחצי האי גליל – זהו יום הזיכרון לנופלים בצ'אנקלה, מתקיימות טקסים חגיגיים ליד האנדרטה וזיקוקים; המראה מרשים, אך יש להזמין לינה באדג'יאבאט ובצ'אנקלה חודש-חודש וחצי מראש. בקיץ, במיוחד ביולי-אוגוסט, החום מתיש, וכמעט אין מקומות מוצלים בעמדות לשעבר — קחו איתכם מים, כובע וקרם הגנה.

יש להקדיש יום שלם, או עדיף יומיים עם לינה באדג'יאבאט או ישירות באתרי הקמפינג של הפארק הלאומי, לביקור בכל מתחם שדות הקרב (שחיטליר אבידסי, מבצר סדדילבהיר, כף ג'לס, אנזאק קוב, לון פיין, מבצר רומלי מג'ידי). בכניסה למתחם המוזיאון יש חניה חינם ומדריך אודיו בשפה הרוסית (ניתן לקבל במרכז המידע תמורת הפקדת תעודה). צלילה אל גוף הספינה "אושן" ואל ספינות טבועות אחרות אסורה ללא אישור מיוחד מהצבא הטורקי וממשרד התרבות — זהו אתר קבורה צבאי מוגן.

שלבו את הביקור עם סיור בטרויה העתיקה, הנמצאת 30 ק"מ דרומית לצ'אנקלה (אתר מורשת עולמית של אונסק"ו), ובעיר אסוס על חוף הים האגאי; יחד עם חצי האי גליל, הם יוצרים מסלול מרתק של יומיים-שלושה בצפון-מערב טורקיה ה"קלאסית". מבחינה קולינרית, כדאי לטעום את ה"פיינירלי פידה" של צ'אנקלה, סרדינים טריים על הגריל ושמן זית מקומי מאזין. ולסיום: ספינת הקרב "אושן" (HMS Ocean) היא לא רק ספינת מלחמה בריטית השוכנת בקרקעית מורטו, אלא גם חלק מהזיכרון המשותף של בריטניה, טורקיה, צרפת ומדינות חבר העמים; עצרו לרגע ליד האובליסק בשחיטליר אבידסי והביטו על המצר — בדיוק כאן, במרץ 1915, נפתח דף חדש בהיסטוריה הימית.

הנוחות שלכם חשובה לנו. כדי לתכנן מסלול, לחצו על הסימון הרצוי.
פגישה ל דקות לפני תחילת
אתמול 17:48

עוד בנושא

Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
Cyaneae (קיאנה) — עיר הסרקופגים של ליקיה ליד דמרה
אתמול 17:48
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
גוונפארק בקיזילאי — אנדרטת הביטחון ולב אנקרה
אתמול 17:48
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
המסגד העתיק (מרסין) — היסטוריה ואדריכלות Eski Cami
אתמול 17:48
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
באגראן — בירתה העתיקה של ארמניה במחוז קארס
אתמול 17:48
שאלות נפוצות — ספינת הקרב "אושן" (HMS Ocean): טביעתה ליד מיצרי הדרדנלים, 1915 תשובות לשאלות נפוצות על ספינת הקרב "אושן" (HMS Ocean): טביעתה ליד מיצרי הדרדנלים, 1915. מידע על אופן הפעולה, האפשרויות והשימוש בשירות.
HMS Ocean — ספינת קרב בריטית מסוג דודרדנוט מסדרת "קנופוס", שנבנתה בדבונפורט בשנים 1898–1900. ב-18 במרץ 1915, במהלך ניסיון של הצי המשולב לפרוץ את מיצרי הדרדנלים, היא עלתה על מוקש ליד כף אסקחיסארליק וטבעה במפרץ מורטו. יחד עם ה"בווה" הצרפתית וה"איריזיסטיבל" הבריטית, שהוטבעו באותו יום, טביעת ה"אושן" הפכה לטיעון מכריע בעד ויתור על פריצת הדרך הימית וקבעה מראש את הנחיתה בגליפולי — אחת ממבצעי היבשה הטרגיים ביותר במלחמת העולם הראשונה.
לא. ה-HMS Ocean, כמו ספינות טבועות אחרות במיצר הדרדנלים, מהווה אתר קבורה צבאי מוגן. צלילה אל גוף הספינה אסורה ללא אישור מיוחד מצד הצבא הטורקי ומשרד התרבות הטורקי. קשה מאוד לתייר פרטי להשיג אישור כזה. הספינה שוכנת בעומק של כ-40 מטרים ונשארת באופן רשמי מקום מנוחתם האחרון של אנשי צוותה.
כל אנשי הצוות חולצו: משחתות בריטיות פינו את הצוות מהספינה השוקעת תחת אש כבדה של סוללות החוף. על סיפון ה"אושן" היו 682 איש; מבצע ההצלה עבר בהצלחה, מה שהיווה מזל נדיר באותו יום — על ה"בוב" הצרפתי, שצלל לתהום תוך שתי דקות, נספו כ-600 מלחים.
מרכזית. בליל ה-7 אל ה-8 במרץ 1915, הניח ספינת הנחת מוקשים הטורקית "נוסרט" בחשאי 26 מוקשים לרוחב מפרץ ארנקוי — באזור שהפיקוד של בעלות הברית סבר כי כבר נוקה ממוקשים. דווקא על קו זה, שלא זוהה, התפוצצו בזה אחר זה ב-18 במרץ הספינות "בוב", "איירזיסטיבל" ו"אושן". העתק של "נוסרט" ניצב כיום על רציף צ'אנקלה כאחד הסמלים המרכזיים של הניצחון הטורקי.
18 במרץ — יום הזיכרון הלאומי בטורקיה, המוקדש לניצחון על צי בעלות הברית בשנת 1915. ביום זה מגיעים אלפי אנשים לחצי האי גלבולו: מתקיימות טקסים חגיגיים ליד אנדרטת צ'נקלה (Çanakkale Şehitler Abidesi), הנחת זרים וזיקוקים בערב. האווירה מרשימה, אך יש להזמין מקומות לינה באדג'יאבאט ובצ'אנקלה חודש עד חודש וחצי מראש — בתאריכים רגילים אין צורך בכך.
רב-סמל סייט אונבאשי — תותחן טורקי ממבצר רומלי-מג'ידייה, שהפך לאגדה לאומית. על פי ההיסטוריוגרפיה הטורקית, ב-18 במרץ 1915 הוא הרים לבדו פגז במשקל 276 קילוגרם וטען את התותח, לאחר שמנגנון ההזנה התקלקל. על פי גרסה זו, דווקא הירייה שלו פגעה במערכת ההיגוי של ה"אושן" עוד לפני שהתפוצצה על מוקש. לכבודו הוקמה אנדרטה בפארק-מוזיאון סימנה, ודמותו מופיעה בסרטים ובספרי לימוד.
באותו יום הוטבעו שלוש ספינות קרב: הספינה הצרפתית "בוב", והספינות הבריטיות "איריזיסטיבל" ו"אושן". שלוש ספינות נוספות ספגו נזקים קשים: "אינפלקסיבל", "אגממנון" ו"גולואה". אובדן כבד כל כך ביום אחד אילץ את אדמירל דה רובק לוותר על המשך המבצע הימי והיה הגורם הישיר למסע הנחיתה בגליפולי באפריל-דצמבר 1915.
רוב האתרים הפתוחים במתחם — אנדרטת "שחיטליר אבידסי", כף ג'לס, תעלות אנזאק-קאוב, מבצר סדדלבחיר ובתי הקברות — אכן פתוחים לביקור חופשי ואינם דורשים כרטיס כניסה. הפארק פתוח 24 שעות ביממה. עבור תערוכות מוזיאליות סגורות מסוימות או השכרת מדריך אודיו עשוי להיגבות תשלום סמלי; מדריך אודיו בשפה הרוסית ניתן במרכז המידע תמורת הפקדת מסמך כעירבון.
ה"אושן" השתייך לסדרת "קנופוס", שתוכננה במיוחד למסעות ארוכים אל התחנות באוקיינוס השקט ובמזרח הרחוק. בהשוואה ל"מג'סטיק", הספינות בסדרה זו צוידו בשריון קל יותר (חגורה ראשית בעובי 152 מ"מ לעומת 229 מ"מ), אך לראשונה בתולדות הצי הבריטי — פלדת קרופ מצופה מלט ודודי צינורות מים של בלוויל, מה שהעניק תוספת מהירות של עד 18 קשר. הפשרה בין הגנה לטווח הפלגה הפכה למאפיין בולט של הסדרה כולה.
כן, האזור עשיר באתרים. כ-30 ק"מ דרומית לצ'אנקלה שוכנת טרויה העתיקה — אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, אחד מאתרי הארכיאולוגיה המפורסמים ביותר בעולם. על חוף הים האגאי שוכנת העיר העתיקה אסוס עם מקדש אתנה ומפרץ ציורי. יחד עם חצי האי גליל, שלושת המקומות הללו יוצרים מסלול עשיר בן יומיים-שלושה בצפון-מערב טורקיה.
אזור צ'אנקלה ידוע בכמה מנות גסטרונומיות מיוחדות. אל תשכחו לטעום את ה"פיינירלי פידה" — פיתה עם גבינה מקומית מאזין, סרדינים טריים על הגריל (בקיץ ובסתיו), וכן שמן זית בכבישה קרה ממטעי הזיתים של אזין — הנחשב לאחד הטובים בטורקיה. בבתי הקפה ליד רציפי המעבורות באדג'אבאת ובצ'נקלה תוכלו לאכול ארוחת צהריים במחיר סביר, מבלי לסטות ממסלול הטיול.
כן. ה"אושן" הייתה ספינת המלחמה המשוריינת הגדולה הראשונה שהונחה ונבנתה במספנת דבונפורט הממשלתית, מה שנחשב בזמנו כהוכחה ליכולתן של המספנות הממשלתיות להתחרות בענקיות בניית הספינות הפרטיות — כגון ויקרס וארמסטרונג. הנחת אבן הפינה התקיימה ב-15 בדצמבר 1897, והשקת הספינה התקיימה ב-5 ביולי 1898 בנוכחות לורדי האדמירליות; את שמה לספינה העניקה הנסיכה לואיזה, מרקיזת לורן, בטקס ההשקה.
מדריך למשתמש — ספינת הקרב "אושן" (HMS Ocean): טביעתה ליד מיצרי הדרדנלים, 1915 מדריך למשתמש ב- ספינת הקרב "אושן" (HMS Ocean): טביעתה ליד מיצרי הדרדנלים, 1915, הכולל תיאור של הפונקציות, האפשרויות והעקרונות העיקריים של השימוש בתוכנה.
הדרך הנוחה ביותר להגיע מרוסיה היא דרך איסטנבול: נחתו בשדה התעופה IST או SAW, ולאחר מכן עלו על אוטובוס של החברות Metro Turizm, Truva או Kamil Koç לתחנת האוטובוסים של צ'אנקלה — הנסיעה אורכת כ-5–6 שעות דרך טקירדאג ומעבורת לפסקה–צ'אנקלה. חלופה נוספת היא טיסה פנימית של Turkish Airlines או AnadoluJet לשדה התעופה של צ'נקלה (CKZ): משדה התעופה למרכז העיר כ-15 דקות במונית. לנהגים נוח יותר להשתמש בגשר צ'נקלה 1915, שנפתח בשנת 2022: המעבר מעל המצר אורך 6 דקות.
מהנמל בצ'אנקלה יוצאת מעבורת לאדג'יאבאט מדי שעה, והנסיעה אורכת 15–20 דקות — זוהי הדרך הקלה ביותר להגיע לגדה האירופית של המצר. אם אתם מתכננים סיור מקיף במתחם ההנצחה, מומלץ ללון באדג'יאבאט או באתרי הקמפינג של הפארק הלאומי "חצי האי גליל": כך תחסכו נסיעות מיותרות ותוכלו להגיע לאתרים בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר אין קבוצות תיירים. לתקופת ה-18 במרץ, הזמינו לינה חודש-חודש וחצי מראש.
מ-אדג'יאבאט ועד לאנדרטת "שחיטליר אבידסי" והכפר סדדילבהיר — כ-35 ק"מ בכביש D550: כ-40 דקות בנסיעה בדולמוש (מיניבוס) או במונית. בכניסה למתחם המוזיאונים יש חניה חינם למי שמגיע ברכב. במרכז המידע קחו מדריך אודיו בשפה הרוסית — הוא ניתן תמורת הפקדת תעודה ומסייע מאוד להתמצא בין האתרים הרבים של חצי האי.
התחילו באנדרטת הנופלים של צ'אנקלה (Çanakkale Şehitler Abidesi) שגובהה 41.7 מטרים: ממרפסת התצפית נשקף נוף יפהפה של מפרץ מורטו, שבו שוכנת ה-HMS Ocean, ובמזג אוויר בהיר ניתן לראות גם את האי גוקצ'אדה. בסמוך נמצא פארק-מוזיאון סימנה עם תעלות משוחזרות, בונקרים ופסל של רב-סמל סייט. כאן ניצבת גם העתק של ספינת המוקשים "נוסרט" — הספינה שמוקשים שלה הביאו להטבעת ה"אושן" ושתי ספינות קרב נוספות ב-18 במרץ 1915.
המשיכו במסלול אל מבצר סדדולהביר, כף ג'לס ומבצר רומלי-מג'ידייה — דווקא מתותחיו, על פי המסורת הטורקית, ירה רב-סמל סייט לעבר ה"אושן". בקרו בבתי הקברות ההנצחה: הבריטי, הצרפתי, האוסטרלי-ניו זילנדי (אנזאק קוב, לאון פיין) והטורקי. הקצו יום שלם, או עדיף יומיים, לביקור בכל הנקודות המרכזיות: האתרים פזורים על שטח נרחב, ויש לנסוע ביניהם.
אם הזמן מאפשר זאת, הרחיבו את המסלול: טרויה העתיקה שוכנת כ-30 ק"מ דרומית לצ'אנקלה ונכללת ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו — די ב-2–3 שעות לביקור. העיר אסוס, עם מקדש אתנה והמפרץ הציורי שלה, שוכנת על חוף הים האגאי ומשתלבת היטב עם עצירה לארוחת ערב על שפת המים. יחד עם חצי האי גליל, שלושת המקומות הללו יוצרים מסלול הגיוני של יומיים-שלושה בצפון-מערב טורקיה, ללא נסיעות מיותרות.
הזמן הטוב ביותר לביקור הוא אפריל–מאי וספטמבר–אוקטובר: הטמפרטורה נעימה, רוח מתונה מהים, וקבוצות התיירים קטנות. בקיץ (יולי–אוגוסט) חם מאוד במקומות הפתוחים, וכמעט אין צל — הקפידו להצטייד במים, בכובע ובקרם הגנה. צלילה אל ספינת ה-HMS Ocean ואל ספינות טבועות אחרות אסורה ללא אישור מיוחד מהצבא הטורקי וממשרד התרבות: לא ניתן לארגן צלילה באופן עצמאי.